שתל דנטאלי הוא מעין בורג חלול בחלקו העשוי מטיטניום, מתכת עמידה וחזקה. השתל הדנטאלי מוחדר לעצם הלסת ומשמש כתחליף לשורש של שן חסרה. למעשה, השתל משמש כשורש שן מלאכותי שעליו ניתן להבריג מבנה. המבנה מאפשר הרכבה של כתר עליו, כתחליף לכותרת השן. ככלל, טיפול באמצעות שתלים דנטאליים מיועד להשלמת שיניים חסרות, אם כי קיימים מצבים ייחודיים בהם עושים שימוש בשתלים, כגון כאמצעי עזר במהלך טיפול אורתודונטי (יישור שיניים). שימוש בשתלים דנטאליים לצורך שחזור של שיניים חסרות גם מונע אובדן של עצם הלסת ובכך מסייע לשמור על קווי המתאר של הפנים, התפקוד והאסתטיקה. בקרב מעשנים, צרכני אלכוהול ואנשים הסובלים ממצבים רפואיים נלווים כגון סוכרת, דיכוי חיסוני ועוד, קיים סיכון מוגבר לכך שהשתל לא ייקלט כראוי. במקרים הללו, הרופא המטפל יערוך בירור מדוקדק אשר עשוי לסייע בהחלטה על ביצוע ההשתלה.
בחלק מהמקרים, לאחר ביצוע ההשתלה המטופל ממתין מספר חודשים לריפוי תקין ומלא של אזור ההשתלה. לאחר מכן מתבצעת חשיפת השתל ומתחיל החלק השיקומי עד להתקנת השן הקבועה או השיניים הקבועות. במקרה שהשתל נמצא יציב מייד עם החדרתו ללסת ושאר התנאים מאפשרים זאת, ניתן להשלים את תהליך התקנת המבנה והכתרים הזמניים ללא המתנה; כלומר לבצע העמסה מיידית.