כחלק מהתהליכים הפיזיולוגיים או הפתולוגים שבגופנו מתרחשת ספיגת עצם תהליך זה עלול להקטין משמעותית את עובי וגובה עצם הלסת ולהקשות מאוד על קיבוע שתלים. הטכניקה של בניית עצם מודרכת היא למעשה השתלת עצם (או תחליפי עצם).

תהליך בניית העצם
באמצעות תחליפי עצם אנו יוצרים פיגום ומכסים אותו ביריעה (ממברנה), לתוך הפיגום נכנסים כלי דם חדשים שמהם יוצאים תאים אשר מתמיינים לתאי עצם . תאים אלו בונים עצם חדשה על חשבון תחליפי העצם.

סוגי תחליפי עצם

מקור עצמי Autograft – עצם שנלקחה ממקום אחר אצל אותו מטופל, וברוב המקרים מאזור שונה בפה .

מקור אנושי Allograft – עצם שנלקחה מתורם אחר אשר עברה טיפולים קפדניים וסטריליזציה.

מבעלי חיים Xenograft – ברוב המקרים עצם זו מגיעה מפרות. העצם עוברת טיפול מיוחד וסטריליזציה כך שתתאים להשתלה באדם.

אלמוגים Coral – שבבי אלמוגים שעברו תהליך רפואי.

מקור סינטטי Alloplast – זהו חומר המיוצר במעבדה וברוב המקרים יכיל סידן וזרחן שהם חומרי הבסיס של העצם הטבעית.

השימוש הרב ביותר נעשה בסוגים 2 ו – 3 (מקור אנושי או מבעלי חיים). מערבבים חלק מהעצם המקומית עם החומר המושתל והכל לפי הכמות הדרושה למילוי.
 
שיטות מתקדמות לבניית עצם
בניית העצם יכולה להתבצע לצורך הוספת גובה ללסת (אוגמנטציה ורטיקלית) או כהוספת עובי לרוחב הלסת (אוגמנטציה הוריזונטלית). בבניית עצם לגובה (אוגמנטציה ורטיקלית) משתילים תחליף עצם מהחי באזור החסר ומכסים בממברנת קולגן.
ממברנה זו מיוצרת מקולגן טבעי (המרכיב העיקרי בעורנו וברקמותיו) ויש לה שני תפקידים עיקריים: לסייע בחידוש הרקמות ולמנוע חדירת זיהומים לאזור המושתל והרגיש. עם הזמן הממברנה מתפרקת בתהליכי הגוף הרגילים ואין צורך להוציאה. בבניית עצם לרוחב (אוגמנטציה הוריזונטלית) דוחקים את העצם הקיימת עד ליצירת מרווח שאותו ממלאים בתחליף עצם המעודד את צמיחת העצם סביב השן.

השתלות שיניים מלוות בהשתלות עצם

לעיתים קרובות ישנו צורך לשלב בניית עצם עם תהליך השתלת שיניים, אך זה תלוי בכמות ואיכות העצם במקום המושתל. כאשר קיימת חוסר עצם לתמיכה בשתל יש להוסיף תחליף עצם שיעטוף את השתל מיד לאחר קיבועו, דבר שיסייע לצמיחת העצם סביב השתל ויביא לחיזוק המקום בזמן ההחלמה ויעלה את אחוזי הצלחת ההשתלה וימנע ספיגת עצם עתידית

מה מצפה לנו לאחר ההשתלה?

להשתלת העצם אין תופעות לואי מיוחדות מעבר לכאב ונפיחות קלה של מספר ימים באזור הניתוח. עם זאת יש להשתמש במשככי כאבים או בתרופות נוגדות דלקת לפי הוראות הרופא. מאמץ גופני ומאכלים שאנו מתקשים ללעוס אינם מומלצים עד לירידה כללית ברגישות שבפינו.

דברים שעלולים להפריע בהצלחת הטיפול הם: זיהום באזור ההשתלה שנובע מחוסר הקפדה על היגיינת הפה, הפרעה של גוף זר לוחץ (תותבת), עישון, מחלות כרוניות, וגיל מבוגר.